יוספי נ' חן ניסים חומרי בניין - קרמיקה בע"מ

פסק דין

1.במחצית הראשונה של חודש יוני 2011, במסגרת שיפוץ שבוצע בביתו, רכש התובע אצל הנתבעת פריטי ציוד וריהוט רבים ובהם 6 דלתות פנימיות לחדרי הבית.

תמורת הדלתות שילם התובע לנתבעת סך כולל של 9,000 ₪.

2.אין חולק על כך שאת עסקת הרכישה ביצע התובע מול בעליה ומנהלה של הנתבעת מר ניסים חן (להלן: "מר חן", אשר הבהיר לו כי לשם התקנת הדלתות יהא עליו לשכור את שירותיו בעל מקצוע אחר ואף צייד אותו בהמלצה על אחד כזה. התובע פנה ל המתקין ושילם לו ישירות בעבור ההתקנה.

3.לטענת התובע, בחלוף מספר חודשים מאז התקנתן בביתו, החלו 4 מהדלתות להתנפח ולהתפורר. להמחשת טענה זו צרף התובע לכתב התביעה צילומים בהם נראה הדבר בבירור. בעדותה בבית המשפט ציינה אשת התובע כי דווקא דלתות המקלחת והשירותים (מקומות שבהם יש יותר מים) נותרו שלמות.

4.בעקבות מצבן זה של הדלתות פנו התובע ואשתו אל מר חן וזה הפנה אותם אל יצרנית הדלתות, חברת "דלתות חמדיה", אשר לטענתם שלחה אותם אל המתקין שטען מצדו כי ביצע עבודתו כנדרש.

5.במצב דברים זה שבו התובע ואשתו ופנו אל מרחן אשר היווה מבחינתם כתובת שכן דלתות אלה נרכשו על ידם אצלו.

6.להגנתו טען הנתבע כי בהיותו משווק הדלתות בלבד, אין הוא יכול להיות אחראי לטיבן ואיכותן והוסיף כי בבדיקת הדלתות על ידי נציג חברת "חמדיה" הסתבר כי הנזק שנגרם להן נעוץבאופן התקנתן הלקוי. משכך ביקש הוא כי "בית המשפט יעביר את התביעה למתקין".

אל כתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת צרף מר חן מסמך הנושא לוגו של "דלתות חמדיה" ואשר כותרתו "סיכום קריאת שירות לאחר ביקורת". מסמך זה מלמד על כך שביום 25.12.12 ביקר נציג החברה בבית התובע ומצא כי "כל הדלתות מנופחות ממים בחלק התחתון".

7.במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט אישר מר חן כי כשהתובע ואשתו הגיעו אליו עם תלונתם לראשונה, הוא אמר להם שיטפל בבעיה ואז פנה אל מנהל חברת "חמדיה" אשר ממצאי בדיקתו הובילו למסקנה ש"הבעיה היא של המתקין" אשר חתך את חלקן התחתון של הדלתות (מסקנה שלא נכתבה במסמך תוצאות הבדיקה הנ"ל).

על מנת לשכנעני בטענה זו ביצע מר חן שיחות טלפון לשם בדיקת אורך הדלתות בפועל, אל מול המידה הסטנדרטית המיוצרת על ידי חברת "חמדיה" ומן התשובות שניתנו לו והוצגו על ידו בפני, אכן עלה הרושם שמדובר בדלתות אשר ככל הנראה קוצרו, אם כי לא ברור מתי ועל ידי מי.

8.כל נסיונותי להסביר למר חן כי במקרה כזה שבו הוא טוען כי הנזק שנגרם לדלתות איננו מצוי בתחום אחריותו אלא באחריות אותו מתקין שאליו הופנה התובע בשעתו על ידו, עליו להגיש לבית המשפט הודעת צד ג' כנגד המתקין, העלו חרס.

מר חן עמד על כך שהתביעה מלכתחילה לא צריכה היתה להיות מופנית אליו וציפה כי אפטור אותו מן האחריות למצב הדלתות, על סמך טענותיו כנגד המתקין והנתונים שנתבררו בשיחות הטלפון, כמצוין לעיל.

9. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו מטעם התובעת, סבורני כי דין התביעה

להתקבל, בחלקה.

מר חן, בעליה ומנהלה של הנתבעת היה זה שעמד בחזית עסקת רכישת הדלתות על ידם ולכן היווה הוא מבחינתם כתובת טבעית לתלונתם. ואכן מדבריו שלו למדתי כי אף הוא מצידו סבר והתנהג כך, שכן בהגיעם אליו בתחילה הבטיח להם כי "יטפל בהם". אלא שבהמשך משחברת "חמדיה" טענה בפניו כי הנזק שנגרם לדלתות איננו נעוץ באופן ייצורן, הפנה מר חן את התובע ואשתו אל המתקין, בטענה כי זה חתך וקיצר את הדלתות בעת התקנתן. טענה זו לא הוכחה בבית המשפט במידת ההוכחה הנדרשת.

במצב הדברים המתואר לעיל, לו היה מר חן מגיש בשם הנתבעת הודעת צד ג', היה מתאפשר הליך בירור ראוי של טענה זו, שהרי מטרותיה  של הודעת צד ג' הן כבילת הצד השלישי (במקרה זה – המתקין) להכרעה בתביעה, הבאת הסכסוך בין הנתבע והצד השלישי לידי גמר תוך הדיון בתביעה העיקרית וחיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת. אלא שמר חן בחר שלא לעשות כן, גם לאחר שהדבר הוסבר והובהר לו על ידי בית המשפט.

10.התוצאה היא אפוא שאני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בסכום של 6,000 ₪ - הסכום ששולם לה על ידי התובע בעד 4 הדלתות שניזוקו, בתוספת הוצאות בסך 500 ₪, סה"כ 6,500 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.